תיחום וצער גידול הורים

כשההורים מזדקנים – והילד שבתוכנו מתעורר

ימימה אביטל ז"ל הייתה הראשונה שלימדה אותי את המושג תיחום.

תיחום הוא מושג יסוד ב"חשיבה הכרתית", תורתה של ימימה. משמעותו היא היכולת להגדיר גבולות, להכיר במהות הדברים ולהבחין בין עיקר לטפל. דרך התיחום מתאפשר ניקוי פנימי, שקט נפשי וחיזוק הטוב שבאדם. זהו כלי עדין אך עמוק, המאפשר הקשבה ודיוק, זיהוי עומסים נפשיים ושחרורם — תוך התקרבות למהות הפנימית וחיזוק האיזון והשמחה.

מהות התיחום על פי ימימה כל דבר בחיים, מלבד האין-סוף, יש לו גבולות ומהות מוגדרת — צורה. כאשר יש צורה, יש הבחנה. וכשיש הבחנה, מתאפשר סדר פנימי ונשימה.

צער גידול הורים והטשטוש שביניהם אנו חיים בתוך עולמות רבים: עבודה, זוגיות, הורות, גוף, נפש, משמעות. לעיתים, קושי באחד התחומים צובע את כולם. אם רע לנו בעבודה — נדמה לנו שרע לנו בחיים.

בטיפול בהורים מבוגרים, הטשטוש הזה נעשה עמוק ומכאיב יותר. הילדות היא תקופה מכוננת, ובה נטועה כמיהה עמוקה לרצות את הורינו ולהיות ראויים לאהבתם. כאשר ההורים מזדקנים, נחלשים או חולים, הטיפול בהם נוגע בשכבות קדומות בנפש.

גם כאשר אנו עושים מעל ומעבר, וההורים עדיין אינם מרוצים — משהו בתוכנו חוזר להיות ילד. ילד שמנסה, מתאמץ, מתכווץ, מבקש אישור. זהו חלק מצער גידול הורים: אבל שקט על ההורה שהיה, ועל הילדות שכבר אינה.

במצבים כאלה, הטיפול בהורים עלול להפוך למרכז החיים, ואנו שוכחים שיש לנו קיום שלם נוסף: רצונות, זוגיות, יצירה, שמחה, נשימה.

כאן נכנס התיחום.

התיחום מזכיר לנו: הטיפול בהורים הוא תחום חשוב — אך הוא אינו כל חיינו. יש לו מקום, ויש לו גבול. התיחום אינו ניתוק, אלא סדר. הוא מאפשר להיות בקשר — מבלי לאבד את עצמנו.

חוויה אישית אני עצמי עברתי שנים לא פשוטות של טיפול בהוריי. תקופה ארוכה של עייפות, אשמה, צער וכאב. התיחום, יחד עם כלים נוספים, אפשר לי להישאר בתוך האחריות והאהבה — מבלי להיעלם. הוא עזר לי לראות שיש בחיי עוד מרחבים, וללמוד בהדרגה להנות מהם גם בתוך המורכבות.

היום אני פוגשת אנשים שהחיים מזמנים אליי — כאלה שמטפלים בהוריהם ומרגישים מוצפים, קרועים, עייפים. אם המילים האלו נוגעות בכם, ייתכן שיש כאן מקום לליווי, לנשימה ולדיוק עדין.

אשמח לעזור,

באהבה,

הנושמת

טל- 0544-666-196