לפגוש את הרגש
- הנושמת
- 28 ביולי
- זמן קריאה 2 דקות
כשלא הרגשתי — כאב לי
על רגשות מודחקים, מחלות, והדרך הביתה לגוף וללב
עד גיל 30 לא ייחסתי חשיבות לרגשות. ידעתי על קיומם – כעס, שמחה, עצב, קנאה – אבל לא עצרתי לבדוק מה אני מרגישה. לא באמת שאלתי את עצמי: מה עובר עליי עכשיו? במשפחה שבה גדלתי, פשוט לא דיברו על רגשות. זה לא היה חלק מהשפה.
גם בלימודים שלי – בעיקר גישות קוגניטיביות – ראו ברגש תוצאה של מחשבה: "שנה את המחשבה, הרגש ישתנה". אז כשעלה בי רגש "לא רצוי", השתדלתי להעביר נושא. אם קינאתי – מייד דחיתי את התחושה. הרי זה "לא יפה לקנא".
אבל הרגש – כמו הגוף – לא נעלם כשהולכים. הוא נשאר בפנים. ומחכה.
כשכאב לא היה רק בגוף
לפני ארבעים שנה, ידיד טוב שלי איים להתאבד לאחר שאשתו עזבה אותו. חשבתי אז בתמימות: "מי שמדבר על זה – לא באמת יעשה את זה".אבל הוא כן התאבד. זו הייתה אחת החוויות המטלטלות של חיי – לא רק בגלל האובדן, אלא בגלל תחושת חוסר האונים והחרטה. חשבתי לעצמי: למה לא אשפזנו אותו? למה לא הקשבנו עד הסוף?
רק שנים אחר כך, כשאני מתנדבת בער"ן, למדתי שאין לפחד מלדבר על אובדנות. להיפך — חשוב לדבר על זה. לשאול, לבדוק, להקשיב. אם מישהו משתף שהוא שוקל לשים קץ לחייו – אל תיבהלו. תשאלו: איך? מתי? מה עובר עליך? כשיש תכנית מסודרת, זה סימן אזהרה אמיתי. אבל עצם השיחה — יכולה להציל חיים.
רגשות מדברים — אבל לפעמים הם צועקים דרך הגוף
השינוי העמוק שלי התחיל כשהתחלתי ללמוד אצל ימימה אביטל. פתאום נפתח מרחב חדש בתוכי, שמאפשר לשים לב למה שאני מרגישה, לא רק למה שאני חושבת. ובהמשך, בלימודי TMS , הבנתי משהו שזעזע אותי עמוקות:
הגוף שלי לא סתם כואב.הוא מדבר.הוא מבקש שאפסיק להתעלם ממה שאני מרגישה.
לפי גישת TMS, כאב גופני לעיתים נוצר כמנגנון הסחה. המוח, שמבין שאיני רוצה להרגיש רגשות "מסוכנים" כמו כעס, פחד או עצב – שולח כאב פיזי.
אז למה באמת מחלות מופיעות כשמדחיקים רגשות?
היום אני מבינה את זה בשלושה רבדים:
1. הרובד הפיזיולוגי
כאשר אנחנו מדחיקים רגשות — המתח הרגשי לא נעלם. הוא משתמר בגוף. המערכת הסימפתטית (fight or flight) פועלת: דופק מואץ, נשימה שטחית, הורמוני סטרס. אם המצב הזה נמשך לאורך זמן, זה עלול להחליש את מערכת החיסון, לפגוע בעיכול, לגרום לדלקות כרוניות ואף מחלות אוטואימוניות.
2. המוח מנסה להגן עלינו
ב-TMS המוח משתמש בכאב גופני כדי לאלץ אותנו להתייחס לרגש שלא קיבל מקום.
3. הרובד הרוחני-נפשי
רגש לא נעלם כשהוא לא מקבל לגיטימציה. הוא הופך למתח, לחסם, לאנרגיה תקועה. כשלא נותנים מקום לפחד, עצב או כעס – נוצר ריחוק מהעצמי. הנפש כואבת, והכאב מחפש דרך לצאת. לפעמים הוא יוצא כמחלה.
ומה עכשיו?
היום אני בוחרת אחרת.כשהלב נסגר — אני נושמת אליו. כשהפחד עולה — אני לא ממהרת להשתיק אותו. אני לומדת לתת שמות לרגשות, גם אלה שפעם התביישתי בהם. ולאט לאט — פחות כואב לי. בגוף. בנפש.
המסע הזה דורש תרגול אבל הוא משתלם.
כי כשאנחנו מקשיבים למה שבפנים,לפעמים — הכאב כבר לא צריך לצעוק.
מצרפת לינק לסריקת הגוף, לגילוי ומודעות לרגשות. מומלץ לעשות כל יום.
אם אתם צריכים עזרה,
אני פה בשבילכם,
באהבה,
הנושמת
טל- 0544-666-196
Komentar