אם אתם סובלים מפוסט טראומה, אובדן, דיכאון ומוכנים להשאיר אותם מאחור, ניתן לשפר את מצבכם בטיפול בשיטת NLP.
פוסט טראומה, אובדן ודכאון מצבים נפשיים קשים שמעבר לסבל שהם גורמים, עלולים לגרום למחלות. הגוף נחלש, נוצרים בו נתקים, מערכת החיסונית נחלשת, משאירים דלת פתוחה למחלות. אלה בורות של זליגה אנרגטית.
לאחר שאנחנו משפרים את מצבינו iמטפלים בפוסט טראומה, אובדן או דיכאון, האנרגיה שלנו עולה ואנחנו מתקרבים יותר להגשמת הפוטנציאל שבנו.
הפרעה פוסט טראומטית (PTSD) היא הפרעה נפשית הנגרמת בעקבות חשיפה / מפגש עם אירוע טראומטי.
זה יכול להיות אירוע חד פעמי (תאונה, נפילה, פציעה, אונס, אלימות או פגיעה אחרת) או רב פעמי - מפגשים חוזרים עם מספר אירועים טראומטיים.
אירוע טראומטי הוא אירוע שעקב עוצמתו, מורכבותו, רמת הסבל או האיום הנשקף ממנו לאדם החווה אותו הוא מתקשה לעבד אותו נפשית בצורה טובה דיה ( "לעכל אותו").
האירוע ממשיך להיות פעיל בנפשו ומשפיע בצורה שלילית על החייו של האדם.
בדרך כלל מדובר באירוע הקשור בחוויה של האדם שיש סיכון אמיתי ומשמעותי לחייו ו/או לגופו או לחייו וגופו של אחר משמעותי.
אם לאחר הארוע, במשך מספר שבועות, חרדה ותופעות טבעיות אחרות, המופיעות סמוך לאירוע (בהם דריכות, מתח, הזעה, מועקה וכיו"ב) אינן נעלמות, והאדם מפתח סידרה של סימפטומים בהם: מחשבות חודרניות, קשיים בשינה, עצבנות, דריכות מתמשכת ולא תואמת, קושי ביחסים עם אנשים קרובים, קושי בריכוז, קשיי התנהגות שלא היו לו לפני האירוע והימנעות רחבה ממקומות ו/או דברים נוספים שעשה קודם יש סיכוי גבוה שהאדם סובל מ-PTSD.
מקובל להחשיב, כאחד מתת-הסוגים של ההפרעה את התגובה לאירועים הקשים, להם נחשפים חיילים במלחמה.
תת-סוג זה נקרא "הלם קרב" או "תגובת קרב". אולם, יש הרואים בהלם קרב תופעה ייחודית ושונה מהפרעת הדחק הפוסט-טראומטית, מכיוון שהלם הקרב הוא בדרך כלל קצר-מועד אם הוא מטופל נכון, בעוד שהפרעת הדחק הפוסט-טראומטית היא בדרך-כלל ארוכת-מועד וקשה יותר לטיפול.
אבדן מהווה חלק בלתי נפרד מהקיום שלנו כבני אדם. אנחנו מתנסים בחוויות של אובדן לאורך כל החיים, חלקן מודעות לנו וחלקן אינן מודעות. יש חוויות של אובדן אשר שזורות בתהליך ההתפתחותי הנורמאלי שכל אחד עובר במהלך חייו, והן ממלאות תפקיד חשוב בהתפתחות הפסיכולוגית. יש חוויות של אובדן אשר מתפתחות בעקבות אירועים בלתי צפויים שאנחנו נחשפים אליהם במהלך החיים. האירוע המוכר ביותר שמוליד חוויה של אובדן הוא מוות של אדם קרוב, ואכן חוויה כזאת נחשבת לאחת המצוקות הפסיכולוגיות הקשות ביותר.
אולם חוויה של אובדן מתפתחת גם בעקבות אירועים אחרים, כמו הפסקה של קשר משמעותי, גם אם השותף לקשר אינו מת, פגיעה חמורה במצב הבריאותי, כמו נכות כתוצאה מתאונה, פרישה ממקום עבודה אחרי תקופה ממושכת, מעבר ממקום מגורים אחד לשני, שינוי קיצוני בתפיסת עולם בעקבות התפכחות או אכזבה עמוקה, ועוד.
מה משותף לכל האירועים האלה, שמעצב את חווית האובדן?
הקשר שלנו עם אנשים קרובים, עם הסביבה שלנו, עם האמונות שלנו, עם הגוף שלנו, מגדיר את הזהות האישית שלנו.
ניתן לראות את הזהות האישית כתחושה סובייקטיבית יציבה, המורכבת ממערך של התקשרויות אותן חווה האדם, והן מהוות חלק בלתי נפרד מהתפיסה העצמית שלו. ניתן לומר באופן כללי, שאובדן של אדם או אובייקט או סביבה, פוגעים בתחושת הזהות של האדם. הוא מרגיש שחלק מן ההוויה שלו נלקח ממנו, נקרע ממנו. חוויה כזאת פוגעת בתחושת היציבות והביטחון של האדם, מערערת את שיווי המשקל בו היה נתון קודם לכן.
המציאות השתנתה והאדם מרגיש שאינו יכול להמשיך בתפקודו היומיומי.
דיכאון מתבטא בתחושה של עצב, געגועים, כאב, הסתגרות, ירידה ביוזמה ובאנרגיות הפנימיות שלנו.
על אף העובדה שחלק מסימני הדיכאון בתהליך האבל, חופפים לסימנים של דיכאון קליני, אין מדובר בתגובה פתולוגית. ההבדל בין אבל לבין דיכאון שימש נושא למאמר מפורסם שכתב פרויד בתחילת המאה העשרים, בשם "אבל ומלנכוליה". לטענתו של פרויד, האדם הלוקה בדיכאון, (מלנכוליה), סובל מהערכה עצמית ירודה ומרגשי אשמה,
אצל האדם המתאבל, הצער אינו מלווה בערך עצמי נמוך.
ניתן לטפל בפוסט טראומה, אובדן ודיכאון, בשיטות טיפול NLP.
אשמח מאד שתבואו אליי לטיפול.
NLP מתבסס על הצורה שבה המוח שלנו פועל ומאמן אותו להגיע למצב חדש ללא כאבים, ללא סבל, להתחדשות אנרגטית שמאפשרת חיים מלאים וממוש הפוטנציאל הקיים, מציאת דרך חדשה- לחצו על צרו קשר בלינק