אהבה עצמית היא הכרחית להתקדמות שלנו, היא כוללת סליחה, קבלה ושחרור של עצמינו.
עוד מימי ימימה למדתי שכעס הוא מיותר וחוסם אותנו.
עשיתי הסכם סליחה עם עצמי, כאשר אני טועה או עושה משהו שאני מצטערת עליו, אני מבקשת סליחה אם פגעתי במשהו, סולחת לעצמי כמה שיותר מהר.
מקבלת את עצמי כמו שאני ומשחררת. ממשיכה הלאה.
אותו הדבר לגבי המשפחה שלי, ממעיטה ברגעי כעס, כאשר הם מופיעים אני סולחת מהר, מקבלת את הסובבים אותי כמו שהם ומשחררת.
במשך הקריירה שלי בהיי-טק, קרא לא פעם אחת שאנשים חמדו את המעמד שלי, וניסו והצליחו לקחת לי את התפקיד, ולקדם את עצמם. בדרך כלל זה היה כרוך בהכפשתי.
למרות שהיה ברור לי שהסיבה שהדברים קוראים לי, קשורה בראש שלי בלבד ובכוח המשיכה שלי, כעסתי עליהם.
קשה היה לי, ועדיין עד היום לא הצלחתי להשתחרר לחלוטין מרדיפת הצדק.
בעזרת המיינדפולנס גיליתי שאני עדיין כועסת על אותם אנשים שלקחו לי תפקיד זה או אחר, כאשר הכפישו אותי, והאשימו אותי בדברים לא מוצדקים.
הבנתי שהכעסים הם בורות אנרגטיים מיותרים שמזיקים לי בלבד. הם מונעים ממני זרימה ומעקבים את ההתפתחות שלי.
הודעתי לאותם אנשים שהפסקתי לכעוס עליהם.
אכן הפסקתי לכעוס והפניתי את האנרגיה לדברים חיוביים שבונים אותי ולא הורסים.
לסלוח, לקבל ולשחרר נותן לנו זרימה ועוזר לנו להתכוונן נכון.
ממליצה להפסיק לכעוס, להתפייס עם אנשים שניתקתם קשרים בכעס.
לשלוח להם את סליחתכם, ולהמשיך הלאה.
בהצלחה ואהבה
הנושמת