שנים הייתי קמה בבוקר, מודה על מה שיש: חיים, משפחה, פרנסה, התפתחות, טבע,
ומרגישה שזה נותן לי זכות לשחרר רסן במשך יתר היום.
טוחנת בלי הכרה מחשבות, מקטרת, מבקרת, ללא מודעות.
ואז הבנתי שכל מחשבה יוצרת מציאות, והכמות עולה על האיכות.
לא סתם 'מחשבה' ו-'חשוב' יש להם אותו שורש.
התחלתי לזהות תבניות חשיבה, לפקס, לשפר, לעקוב, להחליף שלילי בחיובי.
זה משתלם, זה משנה את המציאות שלנו.