בזמן טיפולים אני מגלה לעיתים קרובות שאנשים מוטבעים בכעס, חרדה, עצבות וכו' ממקרים שהתרחשו בילדות המוקדמת שלהם, בד"כ כאשר הם היו יחד עם אחד או שניים מהוריהם. זה לא חייב להיות כעס, חרדה או עצבות שנוצרו בקשר להתנהגות שלהם. מספיק שהורה סובל מפחד נטישה מההורה שלו שהוא יטביע את זה בילד שלו.
לכן אפשר להגדיר מוכנות להורות, כאב או אם חסרי כעס, חרדה או עצבות, רצוי שיהיו אנשים שמחים ומאושרים .
אנחנו רוצים את הכי טוב לילדים שלנו אך לא מודעים שטראומות שלנו שלא מטופלת מוטבעות הלאה בילדינו ללא קשר להתנהגות הישירה שלנו איתם.
למשל הורה שמתנהג הכי טוב שאפשר עם הילד שלו אך חי בחרדה מתמדת שיקרה לו משהו, נניח שמע שילדים עלולים להיחנק בזמן אוכל, ליפול ממיטה.... הילד שלו עלול להרגיש את החרדה של ההורה דרך דיבור מזהיר או דרך החושים הרגשיים שלו. חרדה זאת של ההורה עלולה להיות מוטבעת בו דרך מקרה או מקרים שבהם ההורה נכנס ללחץ מזה שהילד בלע לא נכון או ניסה לקפוץ ממקום מסוים ויכולות להיות לזה השלכות
לאורך כל חייו של הילד. הילד עלול להפוך לילד חרדתי.
הדרך לחנך ולגדל ילדים שמחים ומאושרים היא ע"י עשיית בדק בית מדי יום.
לטפל בעצמינו ולדאוג שנהיה מלאי שמחה ואושר.
אם לנו כהורים יש בעיות נפשיות כלשהן רצוי שנטפל בעצמינו ונבהיר אותם לילדינו כך שהם לא יקלטו אותם דרך החושים בצורה לא נכונה. אם אנחנו חרדתיים לגבי ילדינו רצוי ללכת לטיפול ולהבין איך להסביר לילדינו דברים בצורה הכי ברורה שאפשר.
אם אנחנו דואגים בקשר לפרנסה שלנו, רצוי שנסביר לילד מה קורה ויחד עם זאת חשוב מאד שהוא יידע שזה לא קשור אליו ולא בגללו, שלא ירגיש אשם.
בקיצור רצוי מאד שנהיה שמחים ומאושרים באמת בשבילינו ולמען ילדינו
אם אתם צריכים עזרה,
אני פה בשבילכם,
באהבה
הנושמת