עיגון הוא יצירת קשר מכוון בין סימן מסוים למצב רגשי כלשהו, על מנת שניתן יהיה לשחזר את המצב הרגשי באופן קל ופשוט.
העיגון הינו תופעה טבעית המתחוללת באופן אקראי כל הזמן בחיי האדם.
העיגון מתחולל כאשר גירוי כלשהו: ראייתי, שמיעתי, תחישתי, ריח או טעם מתקשר לתגובה רגשית, מחשבתית או התנהגותית.
בגישת ה-NLP נעשה שימוש מכוון בתופעת העיגון על מנת ליצור משאב חיובי, בעיקר במקום שבו קיים קושי כדי לאפשר לאדם להגיב בדרכים חדשות.
עיגון הוא קישור מכוון של סימן האמור לעורר מצב נפשי, כך שתוכל להיזכר בקלות במצב זה מאוחר יותר.
השימוש הנפוץ ביותר של עיגון נועד לאפשר למשאב להיות זמין יותר במצבים שבהם הוא יכול להיות מועיל.
הנחות ייסוד של ה NLP:
לכל אדם יש כל המשאבים
לכן כל מה שצריך, זה להגיע למצב שבו יש לנו את המשאב, להתמלא בו ולהרגיש אותו בכל החושים ואז לעגון.
לדוגמא ברגע של שלוות שיא, במקום מבודד ליד הים, צבטתי את עצמי פעמיים בצד ימין של ברך ימין.
באותו רגע הקדשתי תשומת לב לכל החושים, ראיה- הים צבעו ומראהו , שמיעה- רעש הגלים, הרגשה - הרוגע, ריח החול והים.
לאחר הפסקה קצרה שבה רצתי על שפת הים בדקתי את העוגן, שוב צבטתי את עצמי ומייד הרגשתי את אותו רוגע כמו קודם.
מאז במצבים של לחץ, אם המנהל כועס עליי או אני מרגישה עומס, אני צובטת את עצמי באותה צורה בצד ימין של ברך ימין ומייד חוזרת לאותו רוגע של שפת הים.
זהו העוגן הרוגע שלי.
כדאי לעגון רגעים של אנרגיה גבוהה, של בטחון עצמי, הרגשה של קיום משאבים מחזקים, ולהשתמש בעוגן כשה מרגישים ירידה באנרגיה,לדוגמא הערה, מבט של מישהו פוגע בנו.
כמו בטיפול בכאבים כרוניים, חוק הב הוא זה שמקשר בין המשאב לעוגן. תאי המוח של העוגן מפעילים את תאי המוח של המשאב מפני שקשרנו אותם בזמן העגינה.
עוד דוגמה, אם אנחנו נמצאים במבחן, יכולים להפעיל את עוגן ההצלחה במבחן שמדריך אותנו איך לפעול.