לפני שבוע הוזמנתי בהפתעה למסיבה, מפגש עובדים של חברה שעבדתי בה לפני 40 שנה. הלכתי, מרתק לראות
אנשים אחרי שלא ראיתי אותם 40 שנה. האווירה הייתה טובה, אוכל טוב ואנשים מעניינים, צחקנו הרבה.
לא זכרתי הכל אבל לאט לאט דברים חזרו אלי. אחד האורחים שעבד איתי בחברה נוספת לאחר מכן אמר לי: "את
עושה את עצמך, את עושה את עצמך ששכחת על איזה מערכת עבדת, את עושה את עצמך ששכחת מה קרה
בחברה שעבדת אחר כך, עבדת בה יותר מ 20 שנה, את עושה את עצמך..."
הייתי מאד מופתעת, אפילו התחלתי להרגיש עלבון, רגש שחשבתי שימימה ריפאה אותי ממנו לפני 30 שנה,
תחושת העלבון אכן עברה במהרה וזה היה סימן
שבאמת נירפאתי.
ואז התחלתי לשאול את עצמי מה האיש הזה מרגיש? מה הוא צריך? למה הוא מעביר עלי ביקורת? איך אני
מרגישה בתגובה, ואיזה צרכים שלי עומדים מאחורי הרגשות שלי? הבנתי שמאחורי הביקורת שלו מסתתרות
הבעיות שלו, הפוסל במום, במומו פוסל, ואני בעצם פה בשביל לשקף לו את עצמו.
לעומתו הרגשתי אהבה ושמחה להתראות עם כל אחד מהנוכחים.כולל איתו. האהבה העצמית שלי השתקפה מכל
אחד ואחד שפגשתי. חזרתי הבייתה שמחה ומאושרת .
אשמח לעזור גם לכם להגיעה לאהבה עצמית
התקרבות עצמית לפי ימימה
תתקשרו אליי
הנושמת
טל 0544666196