בכל שעור פילאטיס, המורה מבקשת לעבור לתנוחה שבתמונה. זה בדרך כלל באמצע או לרוב בסוף השיעור, בשלב המתיחות. היא תמיד מציינת כמו במשפט האחרון בתמונה, שמי שיש לו בעיות עם שיווי משקל, יכול להישען על הקיר. אני כמו רבים אחרים, מתנדנדת, לפעמים נאלצת לשחרר את האחיזה בכף הרגל למספר רגעים, אבל שומרת על תדמית, של בעלת שיווי משקל.
בשיעור האחרון, מטעמי צפיפות, מצאתי את עצמי עושה את התרגיל מול קיר, מרחק 10 סנטימטר ממני.
וראה זה פלא, לא התנדנדתי כלל.
הרגשתי בטוחה לגמרה, עמדתי זקוף ולא אבדתי את הקשר עם הרגל בכלל.
מאז, כל פעם שיש תרגיל שדורש שיווי משקל, אני מדמיינת קיר במרחק 10 סנטימטר ממני, שאני יכולה להישען עליו במקרה הצורך.
היות והמוח לא מבדיל בין דמיון למציאות, הכל בסדר. כך התגברתי על חוסר שיווי משקל.
Comments